כל מה שחשוב לדעת על תקן 931

תקן ישראלי 931 עוסק בקביעת עמידותם של אלמנטים במבנים בפני אש, ומטרתו להבטיח את יציבות המבנה ובטיחות השוהים בו במקרה של שריפה. התקן בוחן את פרק הזמן שבו אלמנטים שונים, כגון קירות, תקרות, עמודים וקורות, יכולים לעמוד בחשיפה לאש מבלי לאבד את תפקודם המבני.

פרמטרים נבדקים בתקן 931:

1. יציבות (R): משך הזמן עד להתמוטטות האלמנט בעקבות חשיפה לאש.
2. שלמות (E): משך הזמן עד להופעת סדקים או חורים באלמנט, דרכם יכולים לעבור להבות או עשן.
3. כושר בידוד (I): משך הזמן עד שהצד הלא חשוף של האלמנט מגיע לטמפרטורה מסוימת, המעידה על מעבר חום דרך האלמנט.

התקן מחולק למספר חלקים, בהתאם לסוג האלמנט הנבדק:

• חלק 1.1: בודק עמידות אש של אלמנטים מבניים, כגון קירות, תקרות ועמודים.
• חלק 1.2: מתמקד במערכות אטימה למעברי אש, המיועדות למנוע מעבר אש, עשן וחום דרך פתחים במבנה המשמשים למעבר תשתיות כמו צנרת וכבלים.

תהליך קבלת התקן:

כדי לקבל את תקן 931, יש לבצע מספר שלבים:

1. הכנת מסמכים: כולל היתר בטיחות לבנייה, טפסי הצהרות חתומים על ידי מהנדס השלד והקבלן המבצע, ותעודות בדיקה של מכון התקנים למוצרים שהותקנו במבנה.
2. בדיקה ויזואלית: ביום הבדיקה, נערכת בחינה של האלמנטים שהותקנו במבנה, כולל חללים, פירי מדרגות וחדרים.
3. השלמת מסמכים: בסיום הבדיקה, הבודק מספק רשימת אישורים והצהרות שיש להמציא לצורך אישור התעודה וקבלת התקן.

יש להקפיד על הגשת כל המסמכים הנדרשים בזמן, שכן אי הגשתם בתוך שבועיים עלול להוביל להוצאת תעודת "אי התאמה" למבנה.

שילוב התקן במערך הגנת האש:

תקן 931 אינו פועל באופן מבודד, אלא משתלב במערך כולל של הגנת אש במבנה. מערך זה כולל מערכות כיבוי אש אקטיביות, מערכות גילוי אש, מיגון אש פסיבי באמצעות חומרים מעכבי בעירה, ומערכות לשחרור עשן. שילוב כל המערכות הללו, יחד עם עמידות האלמנטים המבניים לפי תקן 931, מבטיח הגנה מקסימלית על השוהים במבנה ועל הרכוש במקרה של שריפה.

עמידה בתקן 931 היא תנאי הכרחי לקבלת אישורים רגולטוריים, כגון הנפקת טופס 4 ואישור הג"א, ולכן חשוב להקפיד על תהליך הבדיקה והאישורים הנדרשים.

שאלות נפוצות בנושא תקן 931

1. אילו אלמנטים במבנה חייבים לעמוד בתקן 931?

אלמנטים מבניים כגון קירות, תקרות, עמודים, קורות, דלתות חסינות אש ומערכות אטימה למעברי אש (כגון אטימת צנרת וכבלים חשמליים) נדרשים לעמוד בתקנים הנדרשים כדי למנוע התפשטות אש ועשן במבנה.

2. כיצד נקבעת רמת העמידות באש של אלמנט מסוים לפי התקן?

העמידות נקבעת באמצעות שלושה פרמטרים עיקריים:

• יציבות (R): כמה זמן האלמנט שומר על חוזקו המבני לפני שהוא קורס.
• שלמות (E): כמה זמן האלמנט מונע מעבר להבות, עשן או גזים חמים.
• כושר בידוד (I): כמה זמן עובר עד שהטמפרטורה בצידו הלא חשוף של האלמנט מגיעה לערכים מסוכנים.

3. האם התקן מחייב את כל סוגי המבנים?

כן, תקן 931 חל על מגוון מבנים, כולל בנייני מגורים, מבני תעשייה, מבנים ציבוריים, מוסדות חינוך ובריאות, ובניינים רבי-קומות.

4. מה קורה אם מבנה לא עומד בתקן 931?

אם מבנה לא עומד בדרישות התקן, הוא עלול לקבל תעודת "אי התאמה", מה שעלול לעכב את קבלת אישורים כמו טופס 4 ולאפשר רישוי שימוש במבנה. במקרה כזה יש לבצע תיקונים והתאמות ולהגיש את המבנה לבדיקה מחודשת.

5. האם תקן 931 משתלב עם תקנים נוספים בתחום הגנת האש?

כן, התקן משתלב עם תקנים נוספים כגון:

• תקן 1001 למערכות כיבוי אש
• תקן 1220 למערכות גילוי אש ועשן
• תקן 921 למיגון אש פסיבי
  השלמת המערכות הללו יחד עם עמידה בתקן 931 מבטיחה רמת בטיחות מקסימלית.

6. מי אחראי לוודא שהמבנה עומד בדרישות תקן 931?

האחריות מוטלת על היזם, הקבלן, ומהנדס הבטיחות של הפרויקט. כמו כן, יש גופים חיצוניים כמו מכון התקנים הישראלי או מעבדות מוסמכות שמבצעות בדיקות ואישורים.

7. כמה זמן תקף אישור עמידה בתקן 931?

האישור תקף כל עוד לא נעשו שינויים מהותיים במבנה. אם בוצעו שינויים כגון פתיחת מעברים חדשים, שינוי בחומרי בנייה או התקנת מערכות חדשות, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה מחודשת.

8. האם אפשר לבצע בדיקות תקן 931 על מבנים קיימים?

כן, ניתן לבצע בדיקות תקן 931 גם על מבנים קיימים, במיוחד אם רוצים לבצע שינויי ייעוד, שיפוץ נרחב, או אם נדרשת הוכחת עמידות אש לצורך קבלת אישורי בטיחות מגופים רגולטוריים.

אם יש לכם שאלות נוספות על התקן, הצוות של אביבים מיגון אש  ישמח לעזור 🚀